בעניין עיריית נתניה נ' רצף בהט מרצפות ומוצרי מלט בע"מ, נקבע לאחרונה כי לא די בכך שאדם יטען שיש בידיו רישיון עסק או שהיה בידיו רישיון עסק שלא חודש, אלא נטל ההוכחה לקיומו של רישיון עסק במועדים הרלוונטיים מוטל על הטוען לקיומו.
בית המשפט הסתמך על הוראות חוק חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן :"חוק רישוי עסקים"), אשר קובע בסעיף 4 כדלקמן:
"לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו...".
סעיף 30 לחוק קובע: "הטוען שבידיו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה - עליו הראיה".
משלא הוכיחו הנאשמים כי בידם רישיון עסק נכון למועדים הרלבנטיים לכתב האישום וכן לא הוכיחו שהיה בידיהם רישיון עסק תקף בעבר, ואף לא הוכיחו כי הוגשה על ידם בקשה לקבלת רישיון כיום, הרשיע בית המשפט את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.
מסקנות
על הפועל במסגרת עסק הטעון רישוי לשים אל לב כי חובתו לדאוג לרישיון עסק כמתחייב על פי דין. אולם בכך לא די, אלא על אותו עוסק לדאוג במקביל שיהיו לו אסמכתאות והוכחות בדבר העובדה כי בידיו רישיון עסק בתוקף או לחלופין כי הגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור.
במקרה של ספק, יפעל העדר הוכחות כאמור לרעתו של העוסק, זאת מכוח סעיף 30 לחוק רישוי עסקים כמצוטט לעיל.
אין זו חוות דעת שמותר לפעול על פיה וחובה להתייעץ פרטנית קודם לשימוש בה באופן כלשהו.
עו"ד יואב בן סימון, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב .LL.B (1989) . בעל תואר שני במשפטים LL.M. , מסלול מסחרי, אוניברסיטת ת"א (2006) חבר בלשכת עורכי הדין בישראל (1989).
http://www.ben-simon.co.il